שרשור לינוקס

[pelegs]

...כי איכשהו הרשתי לשרשור הקודם להתדרדר לדיוני מק כן/לא.

כל ענייני הלינוקס לפה:
מי פה משתמש/ת במערכת ההפעלה הכי הפועל שיש?
איזו הפצה?
vim או emacs?
bash, fish או zsh?
וכו' (משתמשי/ות BDS על גרסאותיה, למעט MacOS, מוזמנות/ים גם)

אני אתחיל:
ארץ' לינוקס, וים, zsh.

[מתן]

לצורך קידום השרשור:

Fedora, vim, bash על המחשבים העיקריים שלי, אבל גם debian, ubuntu, centos על כל מיני מערכות.

האם אפשר להתייחס גם ל-termux כהפצה של לינוקס?

[teknoboy]

אובונטו
bash
vim/nano (בעיקר נאנו האמת, כל הקיצורים האלה משגעים אותי ובגלל שהשימוש נדיר אני לא מצליח לזכור אותם)

גילוי נאות: חובבן, לא משתמש יומיומי

[מתן]

זו הזדמנות לספר על המקום של הפועל בהתפתחות הלינוקס בארץ:

למי שלא זוכר, דפדפני האינטרנט הראשונים לא תמכו בכתיבה מימין לשמאל, ומי שרצה להציג אתר בעברית היה צריך להשתמש ב"עברית ויזואלית" , כלומר לכתוב את העברית הפוך, כדי שתוצג נכון כשהשורה נכתבת משמאל לימין. זה לא אידאלי כי זה לא מאפשר לדפדפן לשבור את השורות בכל מקום, מקשה על חיפוש, העתקה והדבקה של טקסט, ועוד בעיות.

מיקרוסופט היתה הראשונה להוסיף לדפדפן שלה תמיכה בעברית, וכך בסוף שנות התשעים ותחילת האלפיים האתרים עברו לאט לאט מעברית ויזואלית ללוגית. (ראו כאן ביתר פירוט: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7 ... 7%A0%D7%98 ).

הדרך היחידה לקרוא עברית לוגית בלינוקס מדצמבר 1998 עד ש-IBM כתבו את התמיכה העברית למוזילה ב-2001 היתה על ידי שימוש ב-hack שכתבתי שהפך את העברית ברמת ספריית ה-X כך שלא הצריך תמיכה על ידי האפליקציה. ראו כאן: https://tzafrir.org.il/R2L/docs/biditext.1.html

הסיבה שפיתחתי את הרעיון הזה לתכנית עובדת היא אתר אוהדים (נדמה לי של עופר ציטיאט, אבל יכול להיות שזה היה אדום לוהט) שהשתמש בעברית לוגית ונמאס לי לעבור לווינדוס כל פעם שרציתי לקרוא חדשות על הפועל.

[teknoboy]

תגידו, אני רוצה להתקין לינוקס על מחשב חדש, לצורך שעשועי פייתון\למידת מכונה.
יש סיבה להתקין משהו שאינו אובונטו?

[Noam]

אצלנו כל החברה (פייתון, למידת מכונה) עובדת על אובונטו, לא מרגיש לי כאילו חסר משהו למישהו.

[מתן]

יש סיבות. השאלה היא אם הן משמעותיות עבורך.

אם אתה רוצה להתקין כמה שפחות חבילות באופן עצמאי, אבל רוצה את הגרסאות האחרונות של פייתון (או של תוכניות אחרות), אז הפצה מתגלגלת (כמו arch) יכולה להתאים יותר. כמובן שלאובונטו יש מאגרים אישיים (PPA) מהם אפשר להתקין גרסאות מאוחרות של הרבה חבילות. ולפייתון באופן ספציפי יש אפשרויות ניהול חבילות בלתי תלויות בהפצה, אז זה פחות קריטי.

בחודשים האחרונים למדתי שהתקנה של סביבות NN שונות (כמו coffee, tensorflow, וכו') יכולה להיות בעייתית ותלויה מאד בגרסאות ספציפיות של הרבה ספריות. אז אם אתה מעוניין בשימוש בפרויקט מסוים, עדיף להשתמש באותה סביבה כמו מפתחי הפרויקט.

אבל אם אין לך שום סיבה ספציפית להעדיף משהו אחר, אז אובונטו בהחלט נראית כמו ברירת המחדל הטובה ביותר.

[its-sick]

אצלנו כל החברה (פייתון, למידת מכונה) עובדת על אובונטו, לא מרגיש לי כאילו חסר משהו למישהו.

אנחנו מפתחים בוינדוז ובשטח זה רץ בלינוקס. בזמן הפיתוח משתמשים בדוקרים.
אני עובד עם הפייתון המחורבן הזה רק שלושה חודשים, נורא מתגעגע לסי.

[teknoboy]

בקיצור, נראה לי עוד אובונטו.

אצלנו כל החברה (פייתון, למידת מכונה) עובדת על אובונטו, לא מרגיש לי כאילו חסר משהו למישהו.

אז מה אומרים בימינו, tf או pytorch?
יצא לי לגעת קצת בגרסה הראשונה של tf, וזה אמנם הסתדר אבל לא אהבתי את הסגנון כתיבה שהיה שם. הבנתי שגם בtf החדש וגם בטורץ' זה תכנות רגיל של פייתון, האמנם?
בתור עצלן, איך המקבילה של טורץ' לkeras?

[pelegs]

זו הזדמנות לספר על המקום של הפועל בהתפתחות הלינוקס בארץ:

למי שלא זוכר, דפדפני האינטרנט הראשונים לא תמכו בכתיבה מימין לשמאל, ומי שרצה להציג אתר בעברית היה צריך להשתמש ב"עברית ויזואלית" , כלומר לכתוב את העברית הפוך, כדי שתוצג נכון כשהשורה נכתבת משמאל לימין. זה לא אידאלי כי זה לא מאפשר לדפדפן לשבור את השורות בכל מקום, מקשה על חיפוש, העתקה והדבקה של טקסט, ועוד בעיות.

מיקרוסופט היתה הראשונה להוסיף לדפדפן שלה תמיכה בעברית, וכך בסוף שנות התשעים ותחילת האלפיים האתרים עברו לאט לאט מעברית ויזואלית ללוגית. (ראו כאן ביתר פירוט: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7 ... 7%A0%D7%98 ).

הדרך היחידה לקרוא עברית לוגית בלינוקס מדצמבר 1998 עד ש-IBM כתבו את התמיכה העברית למוזילה ב-2001 היתה על ידי שימוש ב-hack שכתבתי שהפך את העברית ברמת ספריית ה-X כך שלא הצריך תמיכה על ידי האפליקציה. ראו כאן: https://tzafrir.org.il/R2L/docs/biditext.1.html

הסיבה שפיתחתי את הרעיון הזה לתכנית עובדת היא אתר אוהדים (נדמה לי של עופר ציטיאט, אבל יכול להיות שזה היה אדום לוהט) שהשתמש בעברית לוגית ונמאס לי לעבור לווינדוס כל פעם שרציתי לקרוא חדשות על הפועל.

מרגש ביותר

יש סיבות. השאלה היא אם הן משמעותיות עבורך.

אם אתה רוצה להתקין כמה שפחות חבילות באופן עצמאי, אבל רוצה את הגרסאות האחרונות של פייתון (או של תוכניות אחרות), אז הפצה מתגלגלת (כמו arch) יכולה להתאים יותר. כמובן שלאובונטו יש מאגרים אישיים (PPA) מהם אפשר להתקין גרסאות מאוחרות של הרבה חבילות. ולפייתון באופן ספציפי יש אפשרויות ניהול חבילות בלתי תלויות בהפצה, אז זה פחות קריטי.

אני דווקא הייתי נמנע מלהתקין arch אם היעד הוא לשחק עם פייתון. אם אתה לא מספיק מנוסה עם לינוקס, ההתקנה תיקח לך המון זמן ותמיד יחסרו לך מרכיבים (ואני אומר את זה בתור משתמש arch שמח, כן? זו אחלה הפצה אם המטרה שלך היא להתעסק עם המערכת).

אם במערכות לא bloated עסקינן - mint ממש ממש מוצלחת. זה בעצם אובונטו עם פחות זבל.

אני עובד עם הפייתון המחורבן הזה רק שלושה חודשים, נורא מתגעגע לסי.

פייתון זו שפת התכנות הכי מופלאה שאי פעם הייתה. עם כל הכבוד לסי (ויש, המון) - פייתון היא פשוט שפה יפה שעושה הכל באופן פשוט ואלגנטי. כלומר, חוץ מחישובים נומרים כבדים (אבל בשביל זה יש את cython ).

[teknoboy]

פייתון זה אליפות העולם.
לא חסר פתרונות לחישובים מכל סוג שבעולם (ואם אין את הפתרון שאתה צריך אתה יכול בקלות להתממשק למשהו שתכתוב במיוחד בסי או אפילו אסמבלר).
והכל גם קל לכתיבה, הגיוני וקריא, זה לא ייאמן.

[teknoboy]

אם במערכות לא bloated עסקינן - mint ממש ממש מוצלחת. זה בעצם אובונטו עם פחות זבל.

פחות bloated זה כבר טוב.
רק מוודא איתך:
התקנות וכו' נעשות כמו באובונטו, כן? (apt-get וכו')
כשאני צריך תשובה לשאלה, אני יכול להתייחס למערכת כאל אובונטו? כלומר לחפש כאילו שאני באובונטו ולצאת מהנחה שהדברים נמצאים באותם מקומות, שהקבצי קונפיגורציה נראים אותו דבר וכו' וכו'?

[pelegs]

אם במערכות לא bloated עסקינן - mint ממש ממש מוצלחת. זה בעצם אובונטו עם פחות זבל.

פחות bloated זה כבר טוב.
רק מוודא איתך:
התקנות וכו' נעשות כמו באובונטו, כן? (apt-get וכו')
כשאני צריך תשובה לשאלה, אני יכול להתייחס למערכת כאל אובונטו? כלומר לחפש כאילו שאני באובונטו ולצאת מהנחה שהדברים נמצאים באותם מקומות, שהקבצי קונפיגורציה נראים אותו דבר וכו' וכו'?

כן. ההבדל העיקרי שאני חוויתי זה שאם אתה משתמש ב-mate כ-Desktop manager, יש קצת פחות קהילה תומכת מנניח gnome. אבל כמובן, אתה יכול פשוט להתקין gnome.

[teknoboy]

מעולם לא הגעתי למצב שאני צריך להתעסק איכשהו עם כל הקטע של ממשק הגרפי של הדסקטופ.
ונדמה לי שאני בכלל עם kde כי השתגעתי מזה שהכפתור התחל לא עבד כמו שאני רגיל

יש בעיה עם התקנה כמערכת הפעלה כפולה?

[בר קולמוסא]

כלומר, חוץ מחישובים נומרים כבדים (אבל בשביל זה יש את cython ).

Julia

[Noam]

בקיצור, נראה לי עוד אובונטו.

אצלנו כל החברה (פייתון, למידת מכונה) עובדת על אובונטו, לא מרגיש לי כאילו חסר משהו למישהו.

אז מה אומרים בימינו, tf או pytorch?
יצא לי לגעת קצת בגרסה הראשונה של tf, וזה אמנם הסתדר אבל לא אהבתי את הסגנון כתיבה שהיה שם. הבנתי שגם בtf החדש וגם בטורץ' זה תכנות רגיל של פייתון, האמנם?
בתור עצלן, איך המקבילה של טורץ' לkeras?

לא מכיר ממש את פייטורץ', משלמים לי כדי לעבוד על טנזורפלואו ואני זורם. בגדול tf 1 די מזעזעת מבחינת השימוש הבסיסי (גם ברמת הדיבאגינג זה תענוג קטן מאוד), ב-2 ובקראס זה השתפר משמעותית וזה אכן הרבה יותר אינטואיטיבי ביחס למה שהיה. עשו לי פעם איזו הרצאה של שעתיים על פייטורץ' ומהחלק שהקשבתי בו (לא גדול) זה היה נראה בסדר, היא כבר מאוד פופולרית (אנחנו כבר מזמן לא בעולם שבו כל מאמר SOTA יוצא בטנזורפלואו) ובכל כלי או ספריה שהשתמשתי עד היום הייתה אינטגרציה עם שתי החבילות, אז אני מניח שזו חלופה הולמת.

[pelegs]

כלומר, חוץ מחישובים נומרים כבדים (אבל בשביל זה יש את cython ).

Julia

כל החברים המדענים שלי ממש מתלהבים מג'וליה, אני זורם עם numpy בתוספת cython כשצריך.

[teknoboy]

בקיצור, נראה לי עוד אובונטו.

אצלנו כל החברה (פייתון, למידת מכונה) עובדת על אובונטו, לא מרגיש לי כאילו חסר משהו למישהו.

אז מה אומרים בימינו, tf או pytorch?
יצא לי לגעת קצת בגרסה הראשונה של tf, וזה אמנם הסתדר אבל לא אהבתי את הסגנון כתיבה שהיה שם. הבנתי שגם בtf החדש וגם בטורץ' זה תכנות רגיל של פייתון, האמנם?
בתור עצלן, איך המקבילה של טורץ' לkeras?

לא מכיר ממש את פייטורץ', משלמים לי כדי לעבוד על טנזורפלואו ואני זורם. בגדול tf 1 די מזעזעת מבחינת השימוש הבסיסי (גם ברמת הדיבאגינג זה תענוג קטן מאוד), ב-2 ובקראס זה השתפר משמעותית וזה אכן הרבה יותר אינטואיטיבי ביחס למה שהיה. עשו לי פעם איזו הרצאה של שעתיים על פייטורץ' ומהחלק שהקשבתי בו (לא גדול) זה היה נראה בסדר, היא כבר מאוד פופולרית (אנחנו כבר מזמן לא בעולם שבו כל מאמר SOTA יוצא בטנזורפלואו) ובכל כלי או ספריה שהשתמשתי עד היום הייתה אינטגרציה עם שתי החבילות, אז אני מניח שזו חלופה הולמת.

תודה. כמה שאני קורא על זה יותר ככה אני מבין פחות מה זה משנה.

[its-sick]

כלומר, חוץ מחישובים נומרים כבדים (אבל בשביל זה יש את cython ).

Julia

כל החברים המדענים שלי ממש מתלהבים מג'וליה, אני זורם עם numpy בתוספת cython כשצריך.

אצלנו משתמשים רק ב numpy, אבל כבר די מהר חסרים לי שם כל מיני דברים שיש במטלב ואני כותב אותם בעצמי. אבל זו שפה מאד לא יעילה, ככה שחלק נכבד מהדברים נאלצו לכתוב ב C לטובת זמן ריצה.
אני לא מבין מה הערך של פייתון. רוב הזמן אני סופר רווחים שזה בלתי נסבל ממש. הרבה יותר הגיוני שיהיה סימן כמו ; מאשר מעבר שורה וספירת רווחים שלא רואים אותם.
בסופו של דבר הקוד הרבה יותר מבולגן מאשר ב c++.

[pelegs]

Julia

כל החברים המדענים שלי ממש מתלהבים מג'וליה, אני זורם עם numpy בתוספת cython כשצריך.

אצלנו משתמשים רק ב numpy, אבל כבר די מהר חסרים לי שם כל מיני דברים שיש במטלב ואני כותב אותם בעצמי. אבל זו שפה מאד לא יעילה, ככה שחלק נכבד מהדברים נאלצו לכתוב ב C לטובת זמן ריצה.
אני לא מבין מה הערך של פייתון. רוב הזמן אני סופר רווחים שזה בלתי נסבל ממש. הרבה יותר הגיוני שיהיה סימן כמו ; מאשר מעבר שורה וספירת רווחים שלא רואים אותם.
בסופו של דבר הקוד הרבה יותר מבולגן מאשר ב c++.

אין צורך לספור רווחים, זה משהו שעורך הטקסט שלך צריך לעשות אוטומטית. למשל אני קינפגתי את vim להחליף בקבצים עם סיומת py כל 4 רווחים בטאב (ולשמור אותם כרווחים), ולסמן אותם ככה שאני רואה בדיוק כמה מוזחת השורה שאני נמצא בה.

[teknoboy]

אני קינפגתי את vim להחליף בקבצים עם סיומת py כל 4 רווחים בטאב (ולשמור אותם כרווחים), ולסמן אותם ככה שאני רואה בדיוק כמה מוזחת השורה שאני נמצא בה.

ברור, אחרת זה לא PEP8

[הפועל]

[בסופו של דבר הקוד הרבה יותר מבולגן מאשר ב c++.

מבולגן, לא מבולגן. ברגע שצריך להתחיל לנהל זיכרון בעצמך 99% מהאנשים יעדיפו משהו אחר

[pelegs]

אני קינפגתי את vim להחליף בקבצים עם סיומת py כל 4 רווחים בטאב (ולשמור אותם כרווחים), ולסמן אותם ככה שאני רואה בדיוק כמה מוזחת השורה שאני נמצא בה.

ברור, אחרת זה לא PEP8

אה כן, כמובן שאצלי vim גם מקונפג לתת לי התראה על כל אי-עמידה בסטנדרט PEP8. האם קיים משהו ש-vim לא יכול לעשות?

[teknoboy]

אני קינפגתי את vim להחליף בקבצים עם סיומת py כל 4 רווחים בטאב (ולשמור אותם כרווחים), ולסמן אותם ככה שאני רואה בדיוק כמה מוזחת השורה שאני נמצא בה.

ברור, אחרת זה לא PEP8

אה כן, כמובן שאצלי vim גם מקונפג לתת לי התראה על כל אי-עמידה בסטנדרט PEP8. האם קיים משהו ש-vim לא יכול לעשות?

להיות נחמד לשימוש

[pelegs]

ברור, אחרת זה לא PEP8

אה כן, כמובן שאצלי vim גם מקונפג לתת לי התראה על כל אי-עמידה בסטנדרט PEP8. האם קיים משהו ש-vim לא יכול לעשות?

להיות נחמד לשימוש

אמאש'ך

[teknoboy]

אה כן, כמובן שאצלי vim גם מקונפג לתת לי התראה על כל אי-עמידה בסטנדרט PEP8. האם קיים משהו ש-vim לא יכול לעשות?

להיות נחמד לשימוש

אמאש'ך

היה לי פעם דף (פיזי, מודפס) עם קיצורים חשובים.
מאז שהוא הלך לאיבוד אני לא מצליח לעשות שום דבר חוץ מלשמור קובץ

[its-sick]

[בסופו של דבר הקוד הרבה יותר מבולגן מאשר ב c++.

מבולגן, לא מבולגן. ברגע שצריך להתחיל לנהל זיכרון בעצמך 99% מהאנשים יעדיפו משהו אחר

סקלביליות של התוכנה חשובה לא פחות

[הפועל]

[בסופו של דבר הקוד הרבה יותר מבולגן מאשר ב c++.

מבולגן, לא מבולגן. ברגע שצריך להתחיל לנהל זיכרון בעצמך 99% מהאנשים יעדיפו משהו אחר

סקלביליות של התוכנה חשובה לא פחות

לפעמים כן, לפעמים לא.

[its-sick]

אתה אך פעם לא יודע כמה תצטרך לשנות ולהוסיף, ולהיתקע עם תוכנה שקשה להרחיב זו מכה שמחייבת כתיבה מחדש. עדיף בעיניי לא להמר.

[הפועל]

לפעמים אתה כן יודע אם תצטרך להרחיב או לא.
מה שבטוח אתה יודע שאתה רוצה לפתח מהר ובקלות, וגם לפעמים להשתמש בתוכניתנים פחות מנוסים בשפות מתקדמות יחסית, או עם פחות הרחבות וספריות. אני מניח שלפרויקטים גדולים הרבה פעמים עדיף מהתחלה לעשות את זה "נכון". אבל יש עוד שיקולים בחיים. זה לא מקרי שפייתון יותר פופולארית.

אני אגב באופן אישי פשוט לא סובל C++, ברחתי ממנה כמו מאש כל חיי. תמיד העדפתי או C או פייתון.

[pelegs]

להיות נחמד לשימוש

אמאש'ך

היה לי פעם דף (פיזי, מודפס) עם קיצורים חשובים.
מאז שהוא הלך לאיבוד אני לא מצליח לעשות שום דבר חוץ מלשמור קובץ

אני יודע שאני נשמע כמו מישהו בכת, אבל ברגע שאתה מבין את ההגיון מאחורי אופן הפעולה ב-vim, פתאום הכל נעשה יותר קל להפעלה ופשוט לזכור - וכמה בעצם אופן הפעולה הזה גאוני ופשוט/הגיוני בו-זמנית.

[teknoboy]

אמאש'ך

היה לי פעם דף (פיזי, מודפס) עם קיצורים חשובים.
מאז שהוא הלך לאיבוד אני לא מצליח לעשות שום דבר חוץ מלשמור קובץ

אני יודע שאני נשמע כמו מישהו בכת, אבל ברגע שאתה מבין את ההגיון מאחורי אופן הפעולה ב-vim, פתאום הכל נעשה יותר קל להפעלה ופשוט לזכור - וכמה בעצם אופן הפעולה הזה גאוני ופשוט/הגיוני בו-זמנית.

תביא לינק לאיזה מדריך נורמלי לאנשים שפויים.
ברור לי שvim עדיף על עורכי טקסט "רגילים", אבל "עלות הכניסה" קצת גדולה.

[מילפורד]

אין על vim, ברגע שאתה גם קצת לומד לכתוב סקריפטים, אתה יכול לגרום לו לעשות המון דברים.
אני בעבודה משתמש בסקריפט שמאפשר לי לדלג בין ריפורטים שונים בלחיצת כפתור (כולל מעבר לנקודה הרלוונטית בריפורט הבא בהתאם למיקום המדוייק בריפורט הנוכחי).

[teknoboy]

יש אפשרות להתקין cuda בלינוקס שרץ בתוך חלון בווינדוס (או כאפליקציה מהחנות שלהם, לא יודע אם יש הבדל)?
אם כן, צפויות בעיות כמו "ריבים" על השימוש בכרטיס מסך?

[teknoboy]

אולי בעצם יותר הגיוני למצוא דרך להריץ תוכנת חלונות בלינוקס? (צאו מהנחה שזאת התוכנה עם ההתקנה הכי מעצבנת שיש, וכל תקלה\התקלה אפשרית אכן תקרה)

[teknoboy]

למי שלא הצליח להירדם בלילה מרוב מחשבות על הקודה שלי, מסתבר שאפשר להתקין קודה גם בלינוקס הקטן של וינדוס.
https://docs.nvidia.com/cuda/wsl-user-guide/index.html

[its-sick]

אולי בעצם יותר הגיוני למצוא דרך להריץ תוכנת חלונות בלינוקס? (צאו מהנחה שזאת התוכנה עם ההתקנה הכי מעצבנת שיש, וכל תקלה\התקלה אפשרית אכן תקרה)

אם אנחנו מריצים תוכנות לינוקס בחלונות עם דוקר, אז כנראה שאפשר גם הפוך. רק שדוקר שמריץ בתוכו מכונה וירטואלית של חלונות הוא בטח ענק ואיטי. אין כאלה "רזים"?
עריכה: אולי אי אפשר
https://stackoverflow.com/questions/421 ... S%20kernel.

[teknoboy]

אולי בעצם יותר הגיוני למצוא דרך להריץ תוכנת חלונות בלינוקס? (צאו מהנחה שזאת התוכנה עם ההתקנה הכי מעצבנת שיש, וכל תקלה\התקלה אפשרית אכן תקרה)

אם אנחנו מריצים תוכנות לינוקס בחלונות עם דוקר, אז כנראה שאפשר גם הפוך. רק שדוקר שמריץ בתוכו מכונה וירטואלית של חלונות הוא בטח ענק ואיטי. אין כאלה "רזים"?
עריכה: אולי אי אפשר
https://stackoverflow.com/questions/421 ... S%20kernel.

תודה על המאמץ. במקרה הזה נראה לי די אבוד לנסות להריץ את מה שאני צריך בלינוקס (בזמנו ניסיתי בכל מיני דרכים).
לבינתיים אני מסודר עם הפתרון שמצאתי.

[teknoboy]

נראה לי שזה השרשור המתאים

קניתי (תחליף) רספברי פיי והתקנתי עליו משהו שנקרא pi hole.

אמל"ק: חוסם פרסומות ברמת הרשת הביתית - אין פרסומות באף מכשיר שמחובר "דרך" הדבר הזה.

פירוט קל:
זה שרת DNS, ומגדירים בראוטר שישתמש בו ולא באחר.
הוא נפטר מפרסומות, סקריפטים ושאר מרעין בישין עוד לפני שהדפדפן (או כל אפליקציה אחרת!!) ניגש אליהם.
אין יותר פרסומות לא רק בגלישה ברשת, אלא גם במשחקים\אפליקציות בטלפון, אין פרסומות בספוטיפיי או בכל שירות סטרימינג אחר.
אפשר כמובן להחריג מכשירים\כתובות, ו\או לנטרל את כל החסימות לפרק זמן קצוב.

ורק שתדעו, זה מדהים, אבל מתברר שכחצי מהבקשות שמגיעות הן זבל שנחסם.
הכוכב הגדול זה הטאבלט אמזון של הילדה, שמשמש כנראה את הNSA או משהו כזה.
הטלפונים גם לא מתביישים, והדפדפנים הכי רגועים ומכבדי פרטיות (אם כי גם להם לא חסר, במיוחד אם אין חוסם פרסומות, שהמתקן הזה הופך למיותר, כמובן).

בונוס: אפשר לדעת לאן כל מכשיר מנסה לגשת וכאלה

[pelegs]

מעניין, אני אקרא על זה. תודה!